מפלגת
הליכוד מיסודו של
אריאל שרון התמחתה בהיפוך עורות. זה תהליך ארוך ודי כואב אשר בסופו הנמר הופך לחתלתול, שאגתו הופכת ליללה, וראייתו הרחבה הופכת לחרוטית. השבוע, כאשר חזר
בני בגין לליכוד בקול תרועה רמה, חשב העם שהוא מקבל את הנמר, על חברבורותיו, לשונו החדה, אפיו העיקש ורוחו העזה, שיאציל מרוחו על חבורת החתלתולים בראשות
ביבי. ובכן הניתוח הצליח, הנמר הפך חברבורותיו ועתה הוא כמו כולם, פרגמטיסט ללא חזון, שעיניו אל השלטון, גם אם ייקנה בחסדה של החסידה לבנת הכנף שבראש ''
קדימה''
ציפורה לבני.
מה אומר לנו בני? הויכוח על יו''ש הוא סמנטי. אפשר להתחבר לקדימה, המפלגה שהוקמה כדי לשלוט בהמונים הנבערים מדעת חזון או רעיון, מכיוון
שאין הבדל משמעותי בין הליכוד וקדימה בנושא הליבה של לב הארץ. את יו''ש אי אפשר לנטוש, לא מכיוון שזה לב הארץ, אלא שמבחינה פרגמטית זה בלתי אפשרי. ''כל בר-דעת מבין'' אומר בגין, כאילו כולם כאן ברי דעת. הרי הוא בעצמו אמר שהם אינם ברי דעת לפני 15 או 10 שנים, ובכל הפרסומים מאז ועד עתה. ''אם יש רגליים לתרגיל הזה (גירוש יהודים מיו''ש) הרי זה רק בהסכם'' אומר בגין. הסכם עם מי? עם הרשות שרצחה בעת הסכם 1400 יהודים ופצעה עשרת אלפים? או עם החמאס? ומי שם את בני בגין בכלל לתגר ולהתמקח על ארץ ישראל? ומיהו הליכוד שיש לו את הסמכות המוסרית להתמקח על חלקי ארץ אם מסיבות פרגמטיות או אחרות?
וזה הניתוח שבסופו מתקבל בגין אל החבורה. סירוס עם הפיכת עור, ביחד עם הטלת עיוורון סימום המוח ואטימת האזניים. לאחר הניתוח אין כבר חזון ציוני, אין אהבת הארץ, אין ריבונות יהודית, יש רק שליטה המתחייבת מסיבות נסיבתיות, וכאשר ישתנו הנסיבות, ויצוץ לו ''פרטנר'' ל''הסכם'' או אז אין צורך לא בישוב היהודי בלב הארץ, ולא בשב''כ ולא בצה''ל, שכל קיומם מוצדק בכך שאין הסכם הנראה באופק. זה נשמע בדיוק כמו מצע קדימה, כמו אנשי קדימה, בלי
ברל ובלי
ז'בוטינסקי, בלי שבזי ובלי חיבת ציון.
אם הליכוד הופך החברבורות הוא החלופה לשלטון הנוכחי, שלטון התנתקות-עמונה-תבוסת לבנון והפקרת
גלעד שליט, אזי אוי לנו ואבוי לנו. החלופה מצויה במחוזות הנחישות והמודעות, הדבקות בעם ישראל ובארץ ישראל, וההחלטה הנחרצת שלעולם לא לדון עוד לא חלוקת הארץ ולא בחלוקת העם.
היהפוך נמר חברבורותיו? בליכוד כן, אנו יכולים
