בשנת 1840 גילו חוקרים בריטיים שים המלח נמוך בכ-400 מטרים מגובה פני הים. בשנת 1850, בעקבות חפירת תעלת סואץ על ידי הצרפתים, שקלו גורמים בריטיים לחפור תעלה ממפרץ חיפה, דרך עמק יזרעאל, עמק בית שאן, נהר הירדן, ים המלח, הערבה בואכה אילת - כאלטרנטיבה לתעלת סואץ.
בנימין זאב הרצל בספרו
אלטנוילנד הציע לחפור תעלה דומה עד הירדן בלבד, כנראה לפיתוח מסחרי של אזור עמק יזרעאל ובקעת הירדן.
בשנת 1977 הוקמה ועדה ממשלתית, בראשות שר המדע דאז, הפרופסור
יובל נאמן, לבחינת עניין הקמתה של תעלה מהים התיכון לים המלח שנודעה מאז בשם ''תעלת הימים'' (
תעלת הימים ברכה או בכיה לדורות?). באותם ימים, בעקבות מלחמת יום הכיפורים, הייתה עליה חדה במחירי הדלקים ובהמשך במחירי החשמל. רעיון ''תעלת הימים'' היה להקים תחנת כוח לייצור חשמל על ידי ניצול מפל המים שיווצר כתוצאה מהפרשי הגבהים בין פני הים לגובה ים המלח. הוצעו אז 2 נתיבים לחפירת התעלה, היוצאים מאזור גוש קטיף לשעבר. אחד בקו ישר לאזור ים המלח והשני בקו שיעקוף את יו''ש ויגיע לים המלח. בשניהם, חלק ניכר מהתעלה אמור היה להיחפר בעובי ההר, דבר שאמור לייקר מאוד את העלויות.
באותם ימים לא הייתה מודעות לתהליך ההתייבשות של ים המלח והנזקים הנובעים מכך. בניית תחנת הכוח המונעת במים הייתה אמורה להיות המקור להחזר הוצאות הכרייה של התעלה. בשנת 1986 נדחה סופית ביצוע הפרויקט מסיבות כלכליות.
בשנים 1993-95 בעקבות הסכמי אוסלו והסכם השלום עם ירדן ועל רקע מחסור מתגבר של מים בישראל, ברשות הפלסטינאית ובעיקר בירדן, החלו ממשלות ישראל וירדן לבדוק את האפשרות לבניית תעלה מים סוף לים המלח ולנצל את הבדלי הגבהים לשם הקמת מתקנים להתפלת מים. הוחל בחפירת תעלה של כמה מאות מטרים ובזה נסתיים גם סיבוב זה ב''תעלת הימים''.
עם מינויו של מר שמעון פרס לשר לפיתוח הגליל והנגב, עלה מחדש רעיון התעלה מים סוף לים המלח ובחודש מרס 2007 אושר בממשלה פרויקט ''עמק השלום'' שהוא למעשה פיתוח הערבה משני צידי הגבול. הפרויקט המרכזי, בפרוייקט, הוא כריית תעלה מים סוף לים המלח, אשר חלקה עוברת בשטח ממלכת ירדן וחלקה בשטח מדינת ישראל, באורך כ-166 ק''מ. בנקודה מסוימת, בתעלה זו, תבנה תחנת כוח מונעת במים ליצור חשמל אשר תפעיל מתקן התפלה שיספק כ-1 מיליארד קוב מים. כשליש מהתצרוכת הכוללת של
ישראל,
ירדן ו
הרשות הפלשתינאית.
במסגרת ועידת הנשיא בחודש מאי 2008 ,בישיבה של מליאת ''מנהיגות פורצת דרך'' המורכבת מיזמים ובעלי הון, הודיע היזם
יצחק תשובה כי גייס עשרות יזמים ובעלי הון, כולל הנסיך הסעודי
אל-וליד בן טלאל, אשר יממנו את פרויקט ''תעלת הימים'' והוא צופה כי הביצוע יחל עוד השנה (
תעלת הימים תיצור עמק שלום ומיליון משרות).
אז מה נרוויח מ''תעלת הימים''?
מומחים מעריכים:
- לפי ''השיפוע'' שיווצר מהפרשי הגובה בין ים סוף לים המלח, כי תחנת הכוח המונעת מ''מפל מים'' תספיק רק להפעלת מתקן ההתפלה שיבנה בצמוד. כך שחשמל לא נרוויח מהתעלה.
- כי מתקן ההתפלה יספק כ-750 מיליון קוב מים מותפלים. כנראה שרק לממלכת ירדן, הסובלת ממצוקת מים חריפה, יהיה כדאי לשלם את מחירם הגבוה של המים שיופקו ממתקן ההתפלה.
- לאחר ביצוע הליך ההתפלה, מה שיישאר, זה רכז מים ממולחים וזה מה שיוזרם לים המלח.
- תוך 50 השנה הבאות אפשר להחזיר את מפלס ים המלח למפלס ההיסטורי שהיה בתחילת שנות ה-40.
- ומה עם הבולענים? הבולענים ייעלמו רק כאשר המפלס יחזור לרמתו מלפני 60 שנה.
הסכנות הצפויות (
תעלת הימים תועלת או נזק?:
- דליפה בלתי נמנעת של מי ים למי התהום בערבה שמליחותם נמוכה משמעותית ממי הים.
- נזקים לתעלה ומתקניה בגלל פוטנציאל רעידות האדמה הגבוה באזור זה שהוא חלק מהשבר הסורי-אפריקני.
- שאיבת המים ממפרץ אילת תשנה את אופן הזרימה הנוכחי ועלול לסכן את כל החי והצומח במפרץ אילת (דגים, אלמוגים, אצות).
- המגע בין מי ים ומי ים המלח עשוי לייצור ריאקציה כימית שתיצור גבס בכמויות גדולות. ההשערות הן:
א. כיסוי הים בשכבת גבס,
ב. גושי גבס גדולים שישוטו במים,
ג. שקיעת הגבס לקרקעית, כיסויה ומניעת הפקת המינרלים על ידי מפעלי ים המלח אשר יביא לסגירתם.
- בגלל הבדלים ברמות המליחות, מי ים סוף, בעלי רמת המליחות הנמוכה יותר, יצופו מעלה והבקטריות שקיימות כיום בים המלח יצטופפו שם ויתרבו, יצבעו את הים באדום וכנראה יגרמו לריחות שירחיקו בני אדם מרחק רב משם.
- הסכנה הגדולה ביותר היא שלא נערך כל מחקר רציני בנושא ההשפעה הסביבתית ולכן הנעלמים הם גדולים ומפחידים.
- יש גם סכנות קונבנציונליות: עבודות עפר במימדים עצומים שיהרסו את הנוף, הצומח והחי בערבה לעשרות שנים רבות.
ומי יעשה את העבודות? ישראלים? הצחקתם את יצחק תשובה. בטח יביאו 100,000 סינים לשם כך.
אז מה כן לעשות (
המתנגדים לפרויקט תעלת הימים מציעים לשקם את הירדן)?
שהירדנים יבנו להם מתקן התפלת מים בעקבה ואנו נבנה כמה מתקני התפלה על שפת הים התיכון ונפסיק לשאוב מהכנרת, נפתח את סכר דגניה ונתיר לירדן לזרום כבעבר לים המלח ולאט לאט הים ישוב לאיתנו.
ול
שמעון פרס נאמר: אנו כבר בני שישים, הגיע הזמן שתתן לנו מנוחה מחזיונותיך.
תעלת הימים - האם זה כדאי?
