נאומו של
ג'ורג' וו. בוש בפני הכנסת התקבל בחמימות ובתשואות. בארה''ב הוא עורר סערה פוליטית כשהנהגת המפלגה הדמוקרטית החליטה שבוש התכוון אליהם כשדיבר על פייסנות,
איראן, מלחה''ע השניה ו
נוויל צ'מברליין. מטרתו האמיתית של בוש, לפי הדמוקרטים, היה
ברק אובאמה, שהכריז בעבר שהוא מוכן לשבת ולדבר עם נשיא איראן,
אחמדיניג'אד. עוזריו של בוש בבית הלבן רמזו שברק אובאמה, ששמו לא הוזכר בנאומו של בוש, היה אמנם המטרה העיקרית, אך תוך מספר שעות, לאחר שהיקף הסופה התברר, הודיעו שבוש לא התכוון כלל למועמד הדמוקרטי ושכוונת נאומו הייתה להדגיש את הסיכון הכרוך במגעי-פיוס עם מנהיגי קבוצות או אומות טרוריסטיות.
''פייסנות'' הוא הכינוי שניתן למדיניותו של נוויל צ'מברליין הבריטי כלפי גרמניה בסוף שנות ה-30'. יתכן שג'ורג' בוש אינו בקי ביותר בהיסטוריה של אותה תקופה, אך הכינוי לא ניתן לעובדה שהתקיימו שיחות בין שתי המדינות, אלא לוויתורים שצ'מברליין הסכים להם. להיפך – הסכמתו של נוויל צ'מברליין להיפגש עם
אדולף היטלר כדי לדון בדרישותיו של היטלר לשינויים טריטוריאליים באירופה זכתה לגיבוי נלהב של ממשלות
צרפת,
בריטניה ו
ארה''ב. מה שקרה בשיחות, והסכמתו של צ'מברליין לכל דרישותיו של היטלר (סיפוח
אוסטריה והחזרת
חבל הסודטים מ
צ'כוסלובקיה ל
גרמניה) הוא שהביא להגברת תיאבונו של היטלר ולפריצת מלחמת העולם לאחר שנה. יותר מכל זכור הסכם האי-לוחמה שהיטלר הסכים לחתום עליו, ושצ'מברליין נפנף כשהכריז בפני העולם כולו שהביא ''שלום בזמננו''. ''פייסנות'', השם שניתן למדיניותו של צ'מברליין כלפי גרמניה, היא הסכמתו של צד אחד להסכים לכל דרישותיו של הצד השני, ולא עצם ההסכמה לערוך שיחות.
ומה עם בוש עצמו? אחת מהצלחותיו הפוליטיות של האיש המתנגד לפייסנות קשורה בשיחות ארה''ב עם
מועמר קדאפי שהביאו לפירוק הגרעיני של
לוב. קדאפי הוא אותו ארכי-טרוריסט שנתן את ההוראה לפוצץ את טיסת ''פאן-אם'' מס' 103 מעל שמי
לוקרבי,
סקוטלנד, בדצמבר 1988. מזכירת המדינה של בוש,
קונדוליסה רייס, אומרת בעצמה שעל ארה''ב לפתוח בשיחות עם נציגי איראן, ונציגיה משוחחים כבר כמה שנים עם נציגי חברה אחרת ב''ציר הרשע'',
צפון-קוריאה. כשברק אובאמה מציע לפתוח בשיחות עם איראן אין הוא מציע דבר שקונדי רייס אינה מציעה בעצמה.
בוש נגד ''פייסנות''
