פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
פרשת עו''ד ישראל פרי
ע. צופיה (יום רביעי, 12/03/2008 שעה 20:30)


פרשת עו''ד ישראל פרי

ע. צופיה



עו''ד ישראל פרי לא כל-כך מבין מה קורה סביבו.
הוא, שגרם לכך שאלפי אנשים, במדינת ישראל, יקבלו פנסיה ממשלת גרמניה, מבלי שהשקיעו אפילו אגורה שחוקה לשם השגתה, הורשע על ידי בית המשפט במדינת ישראל כאחד מגדולי הגנבים ונשלח למאסר של 12 שנים בבית כלא.
נשמע מסובך? זה באמת מסובך.

בשנת 1973 חתמה ממשלת גרמניה המערבית, מסיבותיה שלה, על אמנות לתשלום ביטוח פנסיוני מכספי ממשלת מערב-גרמניה, עם מספר רב של מדינות ביניהם: ישראל, ארה''ב, קנדה, תורכיה ועוד. בשנת 1978 נחתם הסכם הביצוע ובשנת 1980 האמנה נכנסה לתוקף.
האמנה מגדירה מי זכאי להצטרף לאמנה, באילו תנאים (תשלום חד-פעמי של 40,000 – 100,000 מר''ג) ומה יהיה סכום הפנסיה (כ-‏1500 מר''ג). המועד האחרון להצטרפות היה 6.1983.

עד תחילת שנת 1983, אף אחד לא התעניין באמנה זו. בתחילת שנת 1983 עו''ד אברהם בינשטוק ועו''ד ישראל פרי ''גילו'' את האמנה, את יתרונותיה לתושבי מדינת ישראל והקימו חברה בשם ''הארגון למימוש האמנה לביטחון סוציאלי ישראל-מערב גרמניה'' שהחל לצרף משקיעים להשגת הזכויות.
תוך כ-שלושה חודשים נרשמו כ-‏30,000 איש.

למרות שהאמנה הייתה מיועדת לכלל תושבי המדינה, רוב הפונים וכן המגזר שאליו הייתה מרוכזת הפנייה, היו יוצאי גרמניה, דהיינו ניצולי השואה.
לדעתי, אצל ניצולי השואה נוצר הרושם שהאמנה היא ''הטבה'' שממשלת גרמניה המערבית נותנת להם ולא איזו שהיא עסקה פיננסית של ממשלת מערב- גרמניה.

בפני הפונים להצטרפות הועמדו מספר מסלולי מימון:
א. מימון עצמי.
ב. מימון לטווח קצר-הלוואה שסילוקה מתחיל בטרם המצטרף החל לקבל תשלומי פנסיה.
ג. מימון לטווח ארוך-הלוואה שעיקר סילוקה מתוך תשלומי הפנסיה העתידים להתקבל.
כמו-כן התחייבו הפונים לשלם דמי-טיפול בהשגת הזכאות וכן ביטוח חיים להבטחת החזר ההלוואות.

השגת המימון היוותה משימה קשה ביותר. באותה תקופה היה בארץ פיקוח על מט''ח מטעם בנק ישראל והוא לא אישר העברת כספים מהארץ למערב גרמניה לשם קניית הזכאות לפנסיה. על היזמים היה להשיג מימון בחו''ל, דבר שבשנים ההן היה משימה קשה ביותר. עו''ד פרי לאחר מאמצים רבים השיג מימון מבנק גרמני שעסק בבנקאות סיטונאית, דהיינו מתן הלוואות בסכומים גדולים ובריבית, יחסית, נמוכה.
כבטחון להלוואה היו התחייבויות בלתי חוזרות של הזכאים לפנסיה לנכות את תשלום ההלוואה בצרוף הריבית מהתשלום החודשי העתיד להתקבל והעברתו לכיסוי ההלוואה וכן ביטוח חיים.

הבנק, כמובן, לא הסכים להעמיד אלפי הלוואות אישיות ולכן הקים עו''ד פרי חברות (זרות בבעלותו) אשר קיבלו את ההלוואות מהבנק הגרמני והעבירו אותן (לכאורה) באופן קמעונאי לפונים ומהם לאוצר ממשלת מערב-גרמניה, לשם רכישת הזכויות.

כאמור, רכשו הפונים, פוליסת ביטוח חיים (השווה לסכום הלוואתם) להבטחת החזר ההלוואה, אם טרם סולקה מכספי הפנסיה. בתחילה בחברות ביטוח ישראליות ולאחר מכן בחברת ביטוח שהקים עו''ד פרי בחו''ל (חברת ''בריטניה'' בבעלותו). כאמור ביטוח החיים היה הביטחון להחזר ההלוואה באם החייב (הזכאי לפנסיה) נפטר בטרם שולמה ההלוואה במלואה.
באופן זה יורשי הזכאי לא היו מחויבים בתשלום בגין ההלוואה או כל הוצאה אחרת הקשורה לביטוח הפנסיוני.

את הטיפול בהשגת זכויות הביטוח הפנסיוני ניהל עו''ד גרמני בשם פרנק רפהאגן ששכר טרחתו היה 12% מהרנטות ב-‏5 השנים הראשונות, דהיינו כ-‏7 רנטות. בהמשך שכר טרחתו גדל עד 12 רנטות.
בתאריך 6.1986 העמיד בנק גרמני (bhf) מימון בסך 175 מיליון מרק לרוכשי הביטוח הפנסיוני ובשנת 1991 הוא הגדיל את הסכום ל-‏350 מיליון מר''ג.

לכן, בעת שסוף-סוף הגיעו רוכשי הביטוח הפנסיוני לגיל בו הם זכאים ליהנות ממנו, הסתבר להם כי עקב התחייבות להחזר ההלוואה והריבית וביטוח החיים ודמי הטיפול נשאר להם בין 100 ל-‏1,000 מר''ג (ממוצע של כ-‏450 מר''ג) וזאת בניגוד לציפיותיהם לסכומים כפולים ומשולשים. בממוצע, למי שלא השקיע כלל בהשגת הביטוח הפנסיוני נשאר כשליש מדמי הביטוח כרנטה חודשית.
בעיני רבים גביית 66% מהתשלום החודשי נראה מוגזם ובלתי סביר.
נשמעו קולות רבים לבדיקת הנושא ואף הועדה לביקורת המדינה זימנה את עו''ד פרי לעדות בפניה.

בדיעבד הסתבר כי עו''ד פרי שיקר לוועדה במצח נחושה ולדבר זה הייתה השפעה רבה בהכרעת הדין.
בעקבות תלונות רבות של רוכשי הביטוח הפנסיוני החלה חקירה אשר הביאה בשנת 2001 להגשת כתב אישום כנגד עו''ד פרי ו''הארגון'' באשמת גניבה, הונאה, שיבוש חקירה וניסיון להדחת עד. בשנת 2002 נפתח המשפט אשר נסתיים רק לפני כחודש.
המשפט היה ארוך ומתיש, היו בו 7,000 מוצגים והפרוטוקול הכיל 10,000 עמודים.

אז מצד אחד הצליח עו''ד פרי ''להוציא מים מהסלע'', דהיינו להביא לאנשים כסף מבלי שהשקיעו בזה אפילו אגורה שחוקה. ומנגד הוא גנב.
הייתכן?

עו''ד פרי השיג לאנשים הלוואות מחו''ל. אך האם הוא בנק? האם יש לו רישיון לעסוק במתן הלוואות? ברור שלא. האם גילה לפונים לקבלת הביטוח הפנסיוני כי למעשה הוא באמצעות חברות בבעלותו נותן להם את ההלוואות? לא.
האם הפונים יכלו לקבל הלוואה מבנק אחר? לא.
עו''ד פרי ביטח אותם באמצעות חברת ביטוח זרה (שנרשמה באיי קיימן) שהייתה בבעלותו המלאה. האם עו''ד פרי היה רישיון לעסוק בביטוח? לא. האם לחברת ''בריטניה'' היה רישיון לעסוק בביטוח בארץ? לא. ובכלל חברת ''בריטניה'' לא התנהגה כחברת ביטוח מקובלת. לא ערכה ביטוחים נוספים, לא עשתה ביטוחי משנה. היא פשוט הייתה כתובת לגביית פרמיות ביטוח ללא מתן ביטוח.
נוסף לכך היו דמי הטיפול. השם שעו''ד פרי נתן לגוף שעסק בהשגת הביטוח הפנסיוני עורר את הרושם שמדובר בגוף ממלכתי '' הארגון למימוש האמנה...'', אנשים הבינו מכך שזוהי הכתובת היחידה להשגת הביטוח ואין אחרת ושילמו כל מה שדרשו מהם. ודרשו הרבה.

כאשר מצרפים ביחד את כל הפרטים שהובאו לעיל (ההלוואה מהחברות של פרי, הביטוח רק בחברה של פרי, הטיפול רק דרך משרדו של פרי) מתקבלת תמונה אחת שהיא מצג שווא שנועד לתת ללקוח את התחושה שזו הדרך היחידה ואין אחרת. במילים אחרות מצג שווא של הונאה.

קישורים:
  • ישראל פרי הורשע בגניבת 320 מיליון מארק מפנסיונרים

  • הארגון למימוש האמנה על ביטחון סוציאלי ישראל

  • רקע

  • ישראל פרי, מייסד ויו''ר

  • הכרעת הדין

  • ייצוגית נגד ישראל פרי בסך 735 מיליון שקל
  • נכון שאנשים קיבלו כסף ''בחינם'',אך הם למעשה שימשו ''כלי'' בידי עו''ד פרי להתעשרות פי כמה וכמה ממה שניתן להם. ועל כך הוא נשפט ועל כך הוא נידון ל-‏12 שנות מאסר וקנס גבוה. בכך גם נפתחה הדרך בפני מקבלי הביטוח הפנסיוני לתבוע את עו''ד פרי ו''הארגון'' בתביעות אזרחיות.

    בינתיים הוגש ערעור לבית המשפט העליון.
    אני מניח שהטענה היא אותה טענה שנטענה על ידי הסנגורים במשפט: אף אחד לא הפסיד כלום, אנשים רק הרוויחו כסף. יש גם טענות כנגד התביעה. התביעה בחרה להביא 10 אנשים קשישים, ניצולי שואה כעדים מרכזיים למעשי ההונאה והגנבה של עו''ד פרי. למרות שיכלה להביא הרבה עדים אחרים. יש הרואים בכך שימוש לא הוגן בניצולי השואה לשם השגת ניצחון משפטי.

    טיפול נכון יותר ופיקוח הדוק יותר של גורמים ממשלתיים היה יכול למנוע את הפרשה או לצמצם את נזקיה. האם יצליחו מקבלי הביטוח הפנסיוני להשיב לעצמם חלק ממה שנגזל מהם מתוך רכושו האדיר של עו''ד פרי?
    ימים יגידו.




    חזרה לפורום

    הצגת המאמר בלבד
    הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
     
     


      מערכת השיפוט בישראל משרתת את עורכי-הדין  (חזי)
      פיקוח, קירקוח...  (צדק) (19 תגובות בפתיל)
      עורכי דין בישראל  (בני) (2 תגובות בפתיל)
      עידכון  (ע.צופיה)

    חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

    חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


    מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



    © פורום ארץ הצבי