באחרית הימים, אמר הנביא, יגור זאב עם כבש, ונמר עם גדי ירבץ. באותם ימים נפלאים נחיה ביחסי שכנות טובה עם שונאינו-לשעבר, ואם נרצה, נחזיק בדרכון פלסטיני, ממש כמו דניאל בירנבוים. ולמה לא? יש לנו יחסים מצויינים (הכוללים קהילה יהודית גדולה) עם העמלק הגרמני, הצורר הגדול ביותר בתולדות האנושות, זה שהשמיד שליש מעמנו בכבשנים.
ספרד, זו שהמציאה ושכללה את רעיון שיפוד היהודים במדורות, היא ידידתנו הגדולה. דרכון גרמני – כן, דרכון פלסטיני – לא? היכן ההגיון?
מעניין שבשיחות השלום עם מצרים, שבעקבותיהם פונתה ונהרסה ימית, לא נבדקה האפשרות שיתכן וחלק מתושבי חבל ימית יסכימו להשאר בבתיהם תחת שלטון מצרי. אפשרות זו לא נבחנה גם לפני פנוי והריסת גוש קטיף, ואין שום סיבה לחשוב שאופציית אזרחות פלסטינית תינתן למתנחלי יש''ע, לפני שהם יפונו מהתנחלויותיהם. עם זאת, אין לשלול את האפשרות שבעתיד הלא רחוק, לאחר הקמת מדינה פלסטינית תחת שלטון יציב ודמוקרטי, שמספר מסויים של ישראלים יעדיפו לחיות בה, ואולי גם יחזיקו בדרכון פלסטיני בנוסף לדרכון הישראלי.
נכון להיום זה נראה עדיין כחלום פרוע. תגובות הטוקבקיסטים לג'סטה הפוליטית של דניאל בירנבוים מראות שאין הבדל מהותי בין רוכלי שוק הכרמל לרוכלי שוק עזה. כאן ושם מתנגד ההמון המשולהב, המובל בידי מנהיגי הדת שלו, לכל נסיון לקרב את שני העמים. כדאי לנו לזכור שמספר היהודים שמתו בידי מוסלמים ב-1400 השנים מאז פרץ האיסלם ויצא מערב קטן יותר ממספר היהודים שמתו במחנות ריכוז גרמניים בחודש אחד במלחמת העולם השניה. יתכן ששני העמים זקוקים למשה מודרני, שיוביל אותם ארבעים שנה במדבר עד שיוציאו מתוכם דור חדש של מנהיגים, כאלה שיכולים להגשים את חזון השלום.
דניאל בירנבוים כוכב עליון
