|
|
|
גדעון (וכל יתר החברים),
תודה על הסמפטיה בתגובתך באשכול רחל של פורום זה. תמיד מצאתי סימפטיה אצל ''שמאלנים קיצוניים'' ואצל ''ימנים קיצוניים'' שאין להם מה להפסיד ואין להם מה לתת. ''המיינסטרים'' לעומת זאת תייג אותי כאדם קיצוני, כאדם תמהוני, כשותף לרצח של רבין וכאדם שאסור לבוא איתו במגע בגלל שחשפתי את ''הנסתר ממך'' של מלחמת העצמאות והקמת המדינה.
קעקוע דמותי היה פרויקט של יצחק רבין (עד שנרצח) וחבריו בפיקוד על הפלמ''ח ובוצע בכשרון רב על ידי מאיר פעיל וחבריו מהפלמ''ח בחפץ לב, ועל ידי אנשים אחרים שרצו לזכות בתמורה מראשי המדינה, לרבות ראשי
האוניברסיטאות, מפקדי צה''ל,העורכים באמצעי התקשורת, ראשי מערכת החינוך והרשימה ארוכה. הצלחתם היה מלאה: חדלתי כמעט לחקור וחדלתי לחלוטין לפרסם ספרים ומאמרים.
המדובר לא רק בשמאלנים אלא גם בימנים קיצוניים. לא רק שנזרקתי מאוניברסיטת בר אילן שאיננה מרכז של השמאל בישראל אלא גם ממכללת יהודה ושומרון באריאל שבראשנה עמד ועומד אחד הפעילים בארגון הפרופסורים של
הימין, פרופ' דן מיירשטיין מאונברסיטת באר שבע. (אולי יובל אפילו מכיר אותו).הכינו שם חוות דעת מפוברקות של דוקטורים שאינני ראוי ללמד במוסד
להשכלה גבוהה.
כשפניתי לראשי כל האוניברסיאות והמכללות בישראל נעניתי בבוז וכמעט בתמהון על שאני מעז לבקש בקשה כה מוזרה מהוד רוממותם שירשו את האוניברסיטאות מהסבתא שלהם. אפילו יורם חזוני ממכון ''שלם'' הימני,
הליברלי, הלוחם בבולשביזם הציוני, דחה את בקשתי להתקבל במכון שלו כעמית מחקר.
אבל הם לא לקחו בחשבון שני דברים: א. ש''האמת ימצא דרכו'' (צוואת הרמב''ם) וסופה לנצח. ב. שאני מספיק חזק כדי לא להישבר נפשית וגופנית.
הדברים שאני כותב כאן התפרסמו פעמים אחדות באמצעי התקשורת. אולי אליך הם לא הגיעו, גדעון, אבל הם הגיעו לידיעת אנשים רבים. איש מהם לא נקט אצבע,
לא מן הימין, לא מן השמאל, ולא מאנשי המוסר באקדמיה כפרופסורים אסא כשר וירמיהו יובל הפועלים למען צדק לפלסטינים וכמובן למען דמוקרטיה ופתיחות.
אינני מבקש רחמים וגם לא טובה מאיש. את בעיות שרידותי האישיות פתרתי. הלואי שמצב כל הישראלים יהיה כמצבי מבחינה כלכלית. אבל עשר השנים שהפסדתי במחקר ובפרסום (והם הרוויחו) הן בלתי הפיכות.
הסיפור הזה, גדעון, כמו סיפורה של הדודה רחל, הוא סימן סמיוטי, לחברה הצודקת שעצבו ''המיסדים'', חבריה הבוגדניים של רחל, וממשיכי דרכם הוסיפו עוד כנה וכהנה.
רחל כתבה: ''רק על עצמי לספר ידעתי'' אבל הסיפור על העצמי הוא הסיפור של העולם כולו כפי שניתן לגזור מתפיסת העולם של שפינוזה ולייבניץ, כפי שטוענת האסכולה ההולוגרפית, כפי שמורה גם השכל הישר.
|
|
|
''רק על עצמי לספר ידעתי'', המשך סיפורה של רחל
