מה נולד קודם, התרנגול או הביצה? במקרה ''אירוע כרם שלום'' זה לא משנה כלל. האירוע נולד עקב מלחמת הטרור הערבי נגד קיום ה''ישות הציונית'' בארץ ישראל. האירוע הוא אירוע אחד נוסף בשרשרת ארוכה של אירועים שהתחילה לפני עשרות שנים ותימשך קרוב ולודאי עוד שנים רבות, באינטנסיביות כזאת או אחרת. גורמים המקורבים לחוגים הקרובים אצל החמאס יעלו סברות שאם לא היינו מחסלים את זה או את ההוא כי אז לא היה מתרחש האירוע. כלומר, אם רק ישראל היתה מתאפקת ולא מחסלת, מתגוננת ולא מגיבה לטרור הפלסטיני, לא היה עולה על דעתם של ארגוני הטרור לבצע כל מהלך אלים בתוך ישראל. כאילו לא היו ואין פיגועי התאבדות. ממה שברור כבר עתה, המבצע החמאסי תוכנן ויצא לדרכו לפני מספר חודשים עד שנה, ולו בשל העובדה שזה הזמן שלוקח לחפירת מנהרה באורך של כ-800 מ'. מכאן שהכוונה היתה בראש המתכנן עוד בטרם נכנסה ישראל למדיניות החיסולים הממוקדים החל מתחילת 2006. באופן סימלי החמסַאי שבעבור שמו וזיכרו ביצעו החמאסניקים את הפעולה היה המפקד ג'מאל אבו סמהדנה שתכנן את הפעולה עצמה, אך לא זכה לראות בהתגשמותה, כי הוא חוסל ע''י צה''ל לפני שבועיים. והרי ברור שלא בונים מנהרה בשבועיים. מכאן שאי ידיעה מוקדמת של הנהגת הרש''פ לגבי המנהרות והמבצעים שמתנהלים דרכן אינה קבילה, וסביר ביותר שבכירי המנהיגים יודעים, יוזמים ופועלים להקמת תשתיות המנהרות ולבצע דרכן פיגועים לפי מדיניות מושכלת שלהם. מתוך היכרות עם השחקנים נראה לי שהנהגת החמאס היתה בתמונה ואפילו הורתה על הפעולה מראשיתה ועד ביצועה.
האירוע יותר מרומז בצורה חד-משמעית שקיימת מוטיבציה פלשתינית לערער על ריבונותה של מדינת ישראל. הצלחת החדירה לשטחה של מדינת ישראל, שעלה במחיר יקר של חיי חיילינו ובמחיר שבוי אחד, מביא לידי ביטוי את נחישותם של ארגוני הטרור ותמיכת האוכלוסייה הפלשתינית. האירוע גם מצביע על הפער במונחי יסוד הנהוגים אצלנו לבין אלה שנהוגים אצל הפלסטינים. אם הפלסטינים באמת היו רודפי שלום הם היו מברכים על נסיגת צה''ל ומתגייסים להבטחת המשך התהליך גם מול יהודה ושומרון. הרי הם כבר קיבלו חצי מלכות בחינם. אם כן, למה לפלסטינים להרוס הכל ולהציב סימן שאלה על הערך שמבטאת ה''נסיגה החד-צדדית''? מסתבר שהפלסטינים לא חושבים על פי הערכים שלנו. הם רואים את המזרח התיכון אחרת, ודפוסי חשיבתם הפוליטית-לאומית ניזונה מערכים שונים עליהם אנחנו חונכנו וגדלנו. לכן, במקומות שישנן לכאורה הבנות בין צעירים חרוצים עם בלורית וחולצה פרומה כמו יאיר הירשפלד ורון פונדק לבין פלסטינים חנוטי ג'קטים, צריך האדם הפשוט לעצור ולעשות חושבים. חייבים לבחון היכן טמונים הפערים האלה ולא ללכת שולל אחר חלומות הלב.
אירוע כרם שלום מבחינה טקטית מצביע על האמת שגם גדר ''הרמטית'' לא מונעת טרור. הפעם נכנסו הטרוריסטים במטרה לתקוף ישירות מוצב צה''לי ואולי כדי לקחת שבוי למטרות מו''מ. בעתיד, ויכול להיות שכבר עתה, יתכנו מעברים תת קרקעיים שיאפשרו כניסת ויציאת מחבלים בסתר ובכך הם יוכלו לבצע מגוון משימות, שכולן רק יפגעו בביטחון ישראל, ללא חשיפת מיקום המנהרה. הפלסטינים חדורים באמונה שהתקיפות האלה יותירו בידם אמצעי לחץ על ישראל, כדוגמת השבוי. החזקת שבוי הוא הישג גדול ונכס אדיר בידי הטרור. בעיקר כשהרשות עצמה יכולה להתנער מביצוע הפיגוע ולשחק את המתווך בין ישראל לבין ארגוני טרור, ולצאת במקרה זה עם רווח פוליטי גדול. במקרה שלנו פעלו אנשי ''ועדות ההתנגדות העממית'' שהיא קואליציה של ארגוני טרור המשמשת כיסוי לאנשים שלא רוצים להזדהות. גם חמאס משתמש בכינוי זה ובכינויים נוספים.
מבחינה אסטרטגית הפעולה הזו מצביעה על כוונות היסוד של הפלסטינים לשחרר את כל פלסטין, ואנחנו צריכים לשפוט כל מהלך פלסטיני גם בהיבט הזה. שהרי אם הפלסטינים היו רואים בנסיגה מעזה איזשהו יתרון טקטי הם היו מעבירים את כל פעולתם ליהודה ושומרון ומנציחים את העובדה והתובנה שממקום בו ישראל נסוגה באופן מלא ייעצר כל טרור. העובדה שהטרור ממשיך משם מעידה על ראיית המטרות של מאבק הפלסטינים.
הפח הגדול של המשבר הזה יהיה אם ישראל בלחץ האירוע ובמהלכים לפרק אותו תיאלץ להכיר בממשלת החמאס ולהיכנס איתם למשא ומתן שכשלונו רשום בפתיחתו. אם ישראל תיאלץ לשחרר טרוריסטים מכלאם, כולל את מרואן ברגותי, שיש הרואים בו משום המשיח לענייני שלום. המיקום המלאכותי שמעמידה עצמה ממשלת החמאס הוא המכשול לתהליך, כי היא מנסה להתרחק מאחריותה למצב. כלומר, כיצד אפשר לעשות שלום עם ממשלה שאינה שולטת על אנשיה?
מכאן שההמלצה היא שישראל תתחיל לנהל מלחמה מאורגנת ושיטתית נגד כל מרכיבי הטרור הפלסטיני (גם ההנהגה המדינית), לאחר שיהחייל החטוף יחזור חי לביתו', כדי לקדם את מטרות המדיניות הישראלית..... טוב, אז קודם כל ישראל צריכה להגדיר יעדים למלחמה כדי שסוף סוף נתחיל לנהל מלחמה מסודרת עם מטרות ברורות, מתוך מטרה להשיגן בתחום זמן מסויים וללא מעצורים בדרך. אסור לישראל להצטייר כמדינה נכנעת שנגררת אחר משובות הפלסטינים, כפי שלצערי היא מצטיירת מעת לעת. על ישראל לייצר מחדש את ההרתעה שרק איתה נוכל להמשיך וליצור מודוס ויונדי עם הפלסטינים. כמובן לאחר שנכה בטרור שלהם עד כמעט כלותו.
מילה על מנהרה
פתח מנהרה שנחשפה ע''י צה''ל ב-2005 בציר פידלפיכל מטר חפירה זה מטר מעוקב חול. מנהרה באורך 1 ק''מ זה רק 1000 קוב חול. מכאן, ובהנחה לשם הנחה בלבד, שהחופרים מוציאים רק קוב חול אחד ללילה, כי אז לוקח להם 1000 לילות לכרות מנהרה באורך 1 ק''מ. בהנחה שהם מצליחים להוציא מספר קובי חול כל לילה (עשרות שקי חול במשקל 30 -20 ק''ג השקית המלאה, ובהנחה ממוצעת שמשקל כל קוב חול הוא טון אחד עד טון וחצי) כי אז הזמן מתקצר בהתאם. חפירת מנהרה בעומק 10 – 20 מ' מתחת לפני הקרקע עדיין מותירה רוב לחול הרטוב על פני הכורכר בחלק הארץ העזתית. הקרקע באזורים רבים ברצועת עזה היא בעיקרה חולית עם שכבות כורכר בעומקים שונים. ככל שיעמיקו המחבלים חפירתם כך ירבה השטח בו הם יצטרכו להוציא יותר כורכר קשה מחול רך. מבחינת יציבות המנהרה יש יתרון לחפור מנהרה בעומק ולא בצמוד לפני הקרקע – קודם כל היא תהיה יציבה יותר מבחינת שכבת הקרקע שמעליה ולא יתגלו סימני סידוק ודרדור על פני הקרקע העילית. שנית, היא תהיה פחות רועשת לכל מיני אמצעי שמיעה וגילוי שונים (בעיקר אקוסטיים אבל גם חשמליים/מגנטיים) ושלישית זה לא ישפיע באמת על קצב התקדמות החפירה.
חשיפת מנהרה. מקור: דובר צה''לנקודת הכשל האפשרית במנהרה היא אורכה. ככל שתהיה ארוכה יותר כך יוכלו להיווצר קשיים ובעיות של בטיחות וקריסה. תיאורטית, ואולי אך מעשית, יתכן שפלסטינים היודעים את המלאכה הכינו מנהרות נוספות לשעת מבחן עתידית. כמו כן, יתכן בהחלט שישנן מנהרות בעלות כניסה אחת או שתיים מצד הרצועה שהולכות ומתפצלות אח''כ למספר מנהרות משנה לנקודות יציאה שונות בישראל. נקודות כניסה ויציאה בדרך כלל נמצאות במקומות המוסתרים באופן טבעי או מלאכותי מהסביבה הקרובה, כך שפעילות במנהרה והשימוש בה לא ייחשף. בצד הפלסטיני אף ניתן לשער שמנהרה יכולה לצאת ממבנה בוני ובהסתרתו. ככל שהמנהרות עומדות ללא שימוש מבצעי, מצבן הולך ומתערער וישנן דירדורי חול ועפר, סידוק ושבירת קרשים תומכים. מכאן שיש הכרח לתחזק את המנהרות (Weapon Smuggling Tunnels in Rafah - Operation Rainbow).
איך נערכים כנגד אפשרות של חפירת מנהרות דומות?
המלאכה קשה, אך לדעתי אפשרית. מאחר שאירוע 'כרם שלום' יכול להפוך אירוע מכונן בתודעת המנהרות (הרבה יותר מאשר מנהרות פילדלפי). מאחר שתהליך כריית מנהרה הוא ארוך יחסית ובהנחה שאורכה של מנהרה יהיה בין 400 מ' ל-1000 מ', הרי שיש לקבוע חגורת בדיקה מדוקדקת בתוך רצועת עזה של שטח במרחק של עד 1 ק''מ מגדר הגבול. השטח צריך להיבדק באמצעי מודיעין שונים באופן רציף וגם יש מקום שסיורי צה''ל יכנסו מעת לעת ע''פ הצורך וינהלו סריקות מבוקרות, בעיקר ע''פ מודיעין, או לחילופין שצה''ל ימלכד להם את המנהרות באופן שיקרסו על משתמשיהן בעת השימוש בהן. התצפיות הקבועות על המרחב יאפשרו לצה''ל לפעול באזור רווי מודיעין, עם סיכון נמוך מעליה על מוקשים ומטענים פלסטיניים או היתקלות לא מתוכננת עם כוח פלסטיני. הדבר החשוב הוא המודיעין האקטואלי המתעדכן כל העת. ובזה תמיד נכון להשקיע ולא לשבת חלוּטים באשליות.
התרנגול או הביצה - שועלים בכרם השלום
האירוע יותר מרומז בצורה חד-משמעית שקיימת מוטיבציה פלשתינית לערער על ריבונותה של מדינת ישראל. הצלחת החדירה לשטחה של מדינת ישראל, שעלה במחיר יקר של חיי חיילינו ובמחיר שבוי אחד, מביא לידי ביטוי את נחישותם של ארגוני הטרור ותמיכת האוכלוסייה הפלשתינית. האירוע גם מצביע על הפער במונחי יסוד הנהוגים אצלנו לבין אלה שנהוגים אצל הפלסטינים. אם הפלסטינים באמת היו רודפי שלום הם היו מברכים על נסיגת צה''ל ומתגייסים להבטחת המשך התהליך גם מול יהודה ושומרון. הרי הם כבר קיבלו חצי מלכות בחינם. אם כן, למה לפלסטינים להרוס הכל ולהציב סימן שאלה על הערך שמבטאת ה''נסיגה החד-צדדית''? מסתבר שהפלסטינים לא חושבים על פי הערכים שלנו. הם רואים את המזרח התיכון אחרת, ודפוסי חשיבתם הפוליטית-לאומית ניזונה מערכים שונים עליהם אנחנו חונכנו וגדלנו. לכן, במקומות שישנן לכאורה הבנות בין צעירים חרוצים עם בלורית וחולצה פרומה כמו יאיר הירשפלד ורון פונדק לבין פלסטינים חנוטי ג'קטים, צריך האדם הפשוט לעצור ולעשות חושבים. חייבים לבחון היכן טמונים הפערים האלה ולא ללכת שולל אחר חלומות הלב.
