|
|
|
ועדת הבדיקה של האו''ם
שמעון מנדס
במהלך הקרב במחנה פליטים ג'נין, כאשר הפלסטינים הרעישו עולמות על טבח שצה''ל עשה שם, התכנסה מועצת הבטחון של האו''ם ועלתה שם הדרישה לשלוח ועדת חקירה בינלאומית. ישראל (הדרג המדיני) הסכימה לקבל ועדת בדיקה מטעם מועצת הבטחון (Facts Finding Committee). מאוחר יותר, ישראל חזרה בה מהסכמתה לקבל את הוועדה. רבים תהו מה גרם לשינוי עמדתה של ישראל. היו ששאלו אם פעלנו בחכמה, וחורשי מזימות חשדו שמא יש לישראל משהו להסתיר. מנסיוני האישי אשתדל להאיר את הסוגיה.
ראשית, נתייחס לתואר של הוועדה הקובע ''מציאת עובדות''. בהקשר זה, אספר סיפור שכל ירושלמי ותיק מכיר אותו. כאשר שר התקשורת, רובי ריבלין, למד בבי''ס תיכון, פרופ' צבי יעבץ היה המרצה שלו להיסטוריה. ידוע היה כי רובי הינו אוהד בית''ר ירושלים, ואילו פרופ' יעבץ היה אוהד הפועל ירושלים. רצה המקרה והפועל ירושלים נצחה את בית''ר במשחק ליגה בתוצאה 1:2. מדורי הספורט דווחו למחרת שבית''ר שלטה יותר במגרש והתוצאה אינה משקפת את מהלך המשחק. בוויכוח ידידותי להפליא בין פרופ' יעבץ לבין רובי ריבלין, קבע הפרופ': בהיסטוריה העובדות קובעות, ולכן 2:1 זה עובדה. שיחקו יותר טוב או פחות טוב, זו פרשנות. אבל העובדה היא הקובעת. עד כאן המשל.
לאחר שמועצת הבטחון קבלה את ההחלטה לשלוח את ועדת הבדיקה לישראל, הזדרז מזכיר האו''ם לבחור את חברי הוועדה ולהפקיד בידיה כתב מינוי. מזכיר האו''ם פעל בחטף הן במינוי חברי הוועדה והן בנוסח כתב המינוי, שהיה מאד רחב, הרבה מעבר לנדרש לבדוק את סוגיית הטבח. אילו רצה מזכיר האו''ם לבדוק את נורמות הלחימה הצה''ליות, הוא צריך היה למנות ועדה שחבריה קציני צבא בכירים, ולא סתם קצינים, אלא קציני חי''ר שיש להם הבנה בסוגיית ''הלחימה בשטח בנוי''. במקום זאת, הוא בחר שלושה אנשים, שתחום עיסוקם ומומחיותם הוא הנושא ההומאני. אם הם היו מגיעים למחנה פליטים ג'נין, מסקנות הוועדה שלהם היו ברוח קביעתו של אהובנו פרופ' יעבץ. דהיינו, נלחמתם יפה ונלחמתם בזהירות, וכל מה שעשיתם נבע מכורח. מבחינתנו זה הכל פרשנות. ההרס והחורבן ואלפי אנשים חסרי קורת גג, אלו הן העובדות - והמסקנות תהיינה בהתאם.
מנסיוני בעבודה עם גורמי או''ם, הבעיות שהיו לנו תמיד היו עם הדרג הפוליטי ולא עם אנשי השטח. הדו''חות של אנשי השטח תמיד היו נאמנים למציאות, כלומר: סיבה, מסובב ותוצאה. מי שעיוות את הדו''חות שיצאו לאור היו אנשי הדרג הפוליטי, דוגמת הנציב הכללי לפליטים וסגנו; הנציב הכללי של אונר''א וסגנו. אלה יושבים בג'נבה ובווינה - והם צריכים להיבחר. כמו מזכיר האו''ם, שגם הוא נבחר אחת לחמש שנים. אנשי השטח הם, מה שנקרא בלשוננו, שכירים.
יצויין, כי בסיסי המחבלים תמיד היו במחנות הפליטים מן הטעם הפשוט: במחנות הפליטים היתה להם המטריה של החסינות הדיפלומטית של האו''ם. (כך זה היה גם בירדן, 1970 – זוכרים?). כאשר הגעתי לתפקידי כקצין קישור באיו''ש, בקשתי לדעת על מה נשענת מערכת היחסים שלנו עם ארגון האו''ם. מצאתי, שאונר''א פועל מכח הסכם עם ממשלת ישראל משנת 1967, שנקרא הסכם מיצ'למור-קומיי (לורנס מיצ'למור, הנמציב הכללי, ומיכאל קומיי, עוזר מיוחד לשר החוץ של ישראל). בהסכם נקבע שהמדינה המארחת מסייגת את מתן האפשרות לאונר''א להמשיך ולפעול בצרכיה הבטחוניים, גם החסינות הדיפלומטית, אפשר שתשלל מהארגון אם צרכי הבטחון יחייבו זאת. כאשר גליתי זאת למנהל אונר''א באיו''ש, הוא הופתע והדבר לא מצא חן בעיניו. אבל הסכם הוא הסכם.
כאשר נאלצנו לפעול בתוך מחנות הפליטים או מוסדות החנוך של אונר''א, פעלנו ללא היסוס. בשנת 1982 (מלחמת לבנון) היו לנו הרבה אירועי הפרות סדר קרים וחמים, ואנו הגבנו בהתאם. בדו''ח השנתי לאותה שנה, שנערך במטה הארגון בווינה, צויינה הפעילות של צה''ל בתוך מחנות הפליטים ומוסדות החנוך של אונר''א לאורך כל השנה, מבלי לציין בכלל את הגורמים שהניעו אותנו לפעול. אנשי משרד החוץ ניסו למחות בקול ענות חלושה, ממש כמתנצלים. ואילו סגן הנציב הכללי שנכח בדיון עמד במריו, ולא היה מוכן לשנות אפילו פסיק. אמרתי אז לאורח הנכבד מווינה: ''יש כאן שני אנשים שיודעים היטב את כל האמת על הארועים שהיו,המנהל האזורי שלך ואני. מאחר שאינך מוכן לקבל את הסתייגויותינו, אני יכול להבטיח לך שבשנה הבאה, הפעילות שלנו בשטח תשקף את הדו''ח שלך''.
למחרת בבוקר כאשר מסרתי למנהל אונר''א באיו''ש מכתב חריף בנושא הדו''ח, אמרתי לו: ''יש לי הרושם שהדו''ח הזה נערך בדמשק ולא בווינה''. הוא שתק - שתיקה כהודאה. אנשי אונר''א פחדו שממשלות ערב עלולות להפסיק את פעילות הארגון, כפי שנאצר זרק את האו''ם מסיני ב- 1967. ולכן הם נאלצו לפעול בצורה שלא תכעיס את הערבים. ישראל היא דמוקרטית, קטנה, היא לא תעז לעשות את מה שנאצר עשה, אבל חאפז אל-אסד עלול גם יכול.
לסיכום, הערכתי היא שמזכיר האו''ם צריך לעמוד לבחירה בעוד שנה, ולכן הוא מכיר את השפעת מדינות ערב על גוש המדינות של העולם השלישי. בבחירת חברי הוועדה וניסוח כתב המינוי שלה, הדריך אותו הרצון להיבחר כמזכ''ל האו''ם לתקופה נוספת - כאשר מסקנותיה הידועות מראש תהווינה האתנן שלו לערבים.
טוב מאד עשה ראש הממשלה כאשר סרב לאפשר לוועדה להגיע. מה גם שזה היה עלול להיות תקדים מאד מסוכן מבחינתנו.
|
|
|
ועדת הבדיקה של האו''ם
