|
|
|
הפתגם בערבית אומר, דרבני ובכא סבקני ושתכא, פירושו ''הכני ובכה, השיגני ומחא''. כך נוהגים הערבים בכלל והפלשתינאים בפרט. קודם כל מהמרים, וכאשר מפסידים מתחילים לבכות ולהאשים את הצד השני שהרוויח. כך עשו ב- 1948 ואחר כך ב- 1956 וב-1967. הכי יפה: את המפלה הצבאית הגדולה ביותר שספג צבא כלשהו אי פעם בהיסטוריה, את מלחמת יום כיפור, מצרים מתארת כנצחון צבאי גדול. כאשר התפאר בפני תוך נסיון ציני קצין מצרי בכיר על הנצחון הצבאי הגדול במלחמת אוקטובר, עניתי לו שאני מאחל להם שכל הנצחונות הצבאיים שלהם יהיו כמו הנצחון ב- 1973.
גנראל עראפאת משליך ילדים לרחוב להלחם את המלחמה שלו, וכאשר יש לו הישגים זמניים הוא מתפאר בהם בתארו אותם ''ג'נראלאת אל-חג'אר'', דהיינו הגנרלים זורקי האבנים. אבל כאשר נפגע איזה ילד, הוא מיד בוכה שהישראלים הורגים נשים וילדים. אף על פי שכולם יודעים שאנו לא פוגעים בכינון ישיר באנשים לא חמושים, קל וחומר ילדים ונשים.
נתבקשתי על ידי קצין מצרי בכיר לאפיין פלשתינאי. אני ניסיתי לחפש תכונות אופי כאלה ואחרות, ואז הוא קטע אותי ואמר הפלשתינאי אוולתו ''פלס'' ואח'רתו ''טין''. דהיינו, ראשיתו ''פושט רגל'' ואחריתו ''באדמה''. זה המצב לאשורו. הפלשתינאים השתוללו כל עוד הם היו בטוחים שאנחנו לא נעיז להיכנס אליהם. היתה להם סיבה טובה להאמין כך, כי אם אחרי הפיצוץ בדולפינריום לא עשינו דבר, משמע שאנו חוששים מתגובת העולם. אבל כאשר נאלצנו בסוף להגיב והתגובה היתה כואבת, הוא כל הזמן בוכה. ממש כמאמר הכותרת.
ערפאת חייב ללכת. לפני כעשרים שנה בשיחה עם קמ''ן מצרי בכיר, אמר לי הלה שהם מעריכים את ערפאת כאחד שאינו מסוגל לקשור קשר ואינו מסוגל להתירו (בערבית: הד'א לא בחל ולא ברבט) ואם הוא הצליח לשרוד כל השנים בראש ארגון אש''ף, זה תודות לעובדה שהוא למל''ם - לא מועיל ולא מזיק. הוא אף לא פעם אחת כפה את דעתו על קבוצה כלשהי מהקבוצות הרבות שהרכיבו את אש''ף. אין זה משנה את העובדה שאם הוא היה מנסה, הוא לא היה מצליח.
ראיינו ערבי זקן ממחנה הפליטים ג'נין. אדם שאבד את כל אשר היה לו. כאשר הוא נשאל על ערפאת, השיב: ערפאת, פעם היה; היום הוא אפס. הוא הצביע על עיי החורבות של האזור שנהרס במחנה, ואמר לכתב: תראה לאן הוא הביא אותנו, זה ערפאת. כאשר נשאל אם הוא לא מפחד לדבר כך על ערפאת, השיב: לא. לי כבר לא נשאר מה להפסיד.
|
|
|
דרבני ובכא סבקני ושתכא (ערבית)
