בחלום הבלהה של החשכה כל כלבי אירופה רועמים נביחה, והאומות החיות מחכות בהאטה, כל אחת מבודלת בשנאתה;
סאוב אינטלקטואלי עד בוש ניבט מכל פני אנוש, וים הרחמים מוטל כאין, נעול קופא הוא בכל עין.
נאמנות, משורר, שרך דרכך ישירות לתוככי לב החשכה, עם קולך הבלתי מוצמת ולא נגוז שכנענו עדיין כי ניתן לעלוז;
בעיבוד חרוז שירה צלולה לכרם הסב את הקללה, על חוסר הצלחת אנוש שורר כשסער מצוקות אותו גורר;
בישימון בו מוקף הלב תן למעיין המרפא ללבלב, ואת האדם החופשי למד בכלא ימיו איכה בשבח התמד.
|
In the nightmare of the dark All the dogs of Europe bark And the living nations wait Each sequestered in its hate
Intellectual disgrace Stares from every human face And the seas of pity lie Locked and frozen in each eye
Follow, poet, follow right To the bottom of the night With your unconstraining voice Still persuade us to rejoice
With the farming of a verse Make a vineyard of the curse Sing of human unsuccess In a rapture of distress
In the deserts of the heart Let the healing fountain start In the prison of his days Teach the free man how to praise
|