|
|
|
מה אומר לכם חברים, הבוקר קראתי את גדעון ספירו ב''הארץ'', ותענוג היה לקרוא אותו. במאמר המתפרסם היום במוסף המאמרים של העתון, תחת הכותרת ''כבר לא ממש שמאל'', תוקף ידידנו גדעון את מפלגת ''מרצ'' על שאינה מתעמתת במצעה עם המציאות כפי שהשמאל האמיתי אמור לעשות. בעיניו של גדעון, המצע של ''מרצ'' עשוי ''פרווה'', לא חלב ולא בשר.
עם כל הזעם שלו על המפלגה, ויש במאמר נקודות מאד שחורות - מבחינתו - ראה זה פלא, גדעון שומר על לשון נקיה ועניינית, כפי שעתונאי המכבד את עצמו צריך לעשות. הוא אינו יוצא בשצף קצף נגד ח''כ יוסי שריד, העומד בראש המפלגה. למרות שהוא מזכיר שם נקודה פאשיסטית במצע ''מרצ'', גדעון אינו משווה את שריד למוסוליני ואינו מטיח בו שמות גנאי כלשהם - כפי שהוא מרבה לעשות אצלנו בפא''צ עם אנשים שדעתם אינה כדעתו. ונשאלת השאלה, האם כותב כך מפאת כבודה של האיצטלה, שאולי לא היתה מרשה לו להשתולל ? או שמא הוא אינו רוצה להתבזות בציבור הרחב,מחשש שהציבור יתייחס אל קולמוסו של גדעון כאל ''עט בזוי''?
טענותיו של גדעון ל''מרצ'', כפי שכבר ציינתי הן ענייניות:
א) בנושא כלכלה מאמצת מרצ במצעה את מה שהיה מקובל על מוסוליני: ''שתוף פעולה בין עובדים ומעסיקים''.
ב) אין במצע מרצ אף לא מלה אחת בגנות הכבוש הישראלי הממושך.
ג) אין אזכור של הכור הגרעיני בדימונה כמוקד זיהום שיש לסוגרו.
ד) אין התייחסות למאגרי נשק ההשמדה ההמוניים, והוא מציין: אטומי ביולוגי וכימי.
ה) מכעיסה את גדעון העובדה שמרצ מתנגדת לכבוש לא בגלל הכבוש ככבוש, אלא בגלל הבעיה הדמוגראפית.
ו) איך בכלל מרשה לעצמה מרצ לתבוע מן הפלשתינאים לוותר על זכות השיבה, ובכך לתבוע בעקיפין מן הפלסטינים לוותר על מה שהושג בשיחות טאבה.
לא אלאה את קוראינו ביתר הנקודות, כי הקו העיקרי של בקורתו של גדעון כבר מובן. מה שלא מובן לגדעון עצמו (ביחס לשיחות טאבה) : כאשר מציעים לך עיסקה, אם אתה דוחה אותה על הסף, אז יש שתי אפשרויות; או שהרווחת מהדחיה, או שהפסדת. בכל מקרה, אין שום חובה על המציע שיחזור על הצעתו הקודמת.
לסייום נחזור לנקודה המרכזית של רשימתי, קראתי את מאמרו של גדעון. אפשר להסכים אתו, ואפשר לדחות את טענותיו. ואני מזמין אותו להביע את השקפותיו אצלנו באותה נחרצות ובאותו סגנון כפי שעשה זאת ב''הארץ''. הנוסח המתלהם והמגדף שהוא משתמש בו אצלנו, מציג אותו באור שהתנא השתמש בו במסכת ''בבא מציעא'': ''אסתרא בלגינא קיש קיש קריא''. חבל.
קישורים:
מאמרו של ספירו בעיתון הארץ
|
|
|
תענוג לקרוא את גדעון ספירו ב''הארץ''
